טיפים לאפייה

כל הסודות לעוגת גבינה מוצלחת

תחילה איך בוחרים בגבינה כאשר מכינים עוגות גבינה רצוי להשתמש בגבינות כחושות ויבשות הן מכילות פחות נוזלים המשתחררים בשעת האפייה ואחרי האפייה .לכן פעמים רבות השאלה היא למה העוגה מגירה נוזלים. במידה ומשתמשים בגבינות המכילות 5% או 9% שומן רצוי להניח אותן במסננת לילה קודם כדי לנקז את הנוזלים.

מזהים את הבעיה כיוון שעוגות גבינה מכילות הרבה מים (נמצאים בגבינה ובביצים) ואוויר (שנכנס בערבוב ובהקצפה), בשעת האפייה נוצרים גזים שהופכים לקיטור וגורמים לעלייה גבוהה מדי של העוגה – עד שפניה מתפוצצים, מאבדים את האוויר שנצבר וגורמים לה לצנוח. חבל.

מנטליות של אפייה לאפיית עוגת גבינה יש להתייחס כאל אפיית עוגה בחושה. בהתחלה נותנים לה לעלות לשיא הגובה, ואז מייבשים בחום נמוך יותר לצורך התייצבות. שיטה זו “חותמת” את פני שטח העוגה בקרום אפוי. קירור של כמה שעות במקרר משלים את פעולת הייצוב.

פני שטח חלקים אותו קרום החותם את העוגה מסייע גם למנוע סדקים ופיצוצים בפני השטח של העוגה, שיגרמו לבריחת האדים. אך אם נמשיך לאפות בעוצמת חום גבוהה, העוגה תתפוצץ בכל זאת, כיוון שכוחות הקיטור שבתוכה יהיו חזקים מהקרום. לכן, אחרי 20-10 אפייה בתנור, מורידים את החום: פותחים את דלת התנור, מכניסים אליו אמבט מים ומעבירים סכין מסביבלהיקף העוגה כדי לשחרר את האדים שהצטברו סביבה.

אפקט הצניחה הוספת רכיבים מייצבים לעוגה יסייעו לה להישאר על מקומה ולא לצנוח: עמילנים, חלבונים, חומרי הסמכה או הקרשה. בעוגות גבינה יש מעט מאוד מהרכיבים הללו. רק מעט קמח או עמילנים, והחלבונים לבד אינם יכולים לשאת בנטל, לכן העוגה הגבוהה תלך ותצנח עם השהייה במקרר, בשל בריחה הדרגתית של המים. אפשר להתגבר על הבעיה הזו, לפחות חלקית, בהוספת אינסטנט פודינג לעוגה, הידוע ביכולתו לספוח מים ולא לשחררם.

בקרת נזקים אם בכל זאת נוצרו סדקים או פגמים בעוגה, העלימו אותם מהעין בעזרת ציפוי קצפת, מרנג, פרוסות פרי ועוד.

חגיגה לבנה כדי לקבל עוגה לבנה לחלוטין, יש להתאזר בסבלנות לקראת אפייה אטית יותר. הניחו בתנור מההתחלה תבנית עם מים, שימתנו את החום אך גם יאטו את תהליך היווצרות הקרום (ה”חתימה”) על העוגה, ובכך יעלו את הסיכון לפיצוץ העוגה. באפייה כזו יש להשגיח על העוגה הרבה יותר בזמן אפייתה. רצוי להגן על דפנות העוגה על-ידי עטיפתן בקרטון או בעיתון רטוב.

תנור טורבו או סטטי? אפשר להשתמש בשניהם, אבל בטורבו קשה יותר ליצור קרום חותם, כיוון שיש תנועה מתמדת על פני שטח העוגה. עם זאת, האפייה מהירה יותר. בתנור סטטי הקרום נוצר מהר מאוד ובצורה יעילה, אך מקשה על הורדת הטמפרטורה במהירות כדי לייבש את העוגה.

בעוגות קרות הסוד  כמובן הוא הג’לטין הכלל בעבודה עם ג’לטין הוא להרטיב את האבקה או העלה בנוזלים קרים, עד שמשקלם לפי 7 מהמשקל ההתחלתי. לדוגמה, עלה ג’לטין שמשקלו 5 גרם צריך לשקול לאחר ההשריה 35 גרם, לכן נשרה אותו ב-30 מ”ל מים. אם חסר כדי להגיע למשקל הרצוי נוסיף עוד מים, ואם העלה שוקל יותר מדי יש לסחוט אותו מעט. חימום והמסת הג’לטין עד לקבלת תמיסה חלקה לגמרי. הוספת  הג’לטין לגבינה תעשה תוך השוואת טמ”פ . יוצקים מעט מהג’לטין המומס לגבינה מערבבים ומוסיפים את היתר כך מקבלים מסה חלקה. יוצקים על פני בסיס מוכן או בתבנית  ומצננים לפחות שעתים שלוש קודם להגשה.

עובדים עם משקל כדי להגיע למרקמי בצק מדויקים, וכדי לזכות בעוגת גבינה יציבה לתפארת “כמו שצריך”, הקפידו לעבוד עם משקל מטבח אמין ומדויק. זה רק נשמע מסובך, אבל בעצם פוטר אתכם מהתמודדות עם בעיות אחר כך מול עוגה שמסרבת לעלות (או מסרבת דווקא לרדת…). זה הרגל אחד טוב שממש כדאי לאמץ.

שמירה ואחסון את העוגות קרות מאחסנים במקרר וכן ניתן להקפיאן כמובן ללא הציפוי אותו מכינים אחרי הפשרה וסמוך להגשה. עוגות אפויו רצוי לא להקפיא כי הן מקבלות טעם קמחי מעט אחרי ההפשרה רצוי לשמור במקרר טעמן אף משתבח כעבור יום יומים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *